הבית שלנו מתאים לנו כמו כפפה. התכנון פשוט מאוד, הקווים ישרים ונקיים, הצבעים חמים ומזמינים. הכל החל בדלת הכניסה. עוד בטרם החלה בניית הבית ראינו את הדלת המקסימה בשוק הפשפשים. מיד ידענו שהיא שלנו. 2 הכנפיים שלה חוברו לאחת, הגרפיטי הוסרו והדלת נצבעה, איך לא, בתכלת טורקיז. תכנון הבית החל. המגרש הריבועי אפשר לנו לבנות בית בצורת האות "ר", ובכך למקסם את החצר. הבנות מופרדות ממפלס הכניסה ב 8 מדרגות, והמסדרון המקשר בין החדרים פתוח לחצר ולקומת הכניסה, כך שנשמר קשר עין קרוב עם לב הבית. החדר שלנו נמצא בחצי מפלס מעל הבנות, דבר שהוכיח את עצמו, כעת, כשהן בגרו מעט וישנה הפרדה מתאימה. חומרי הגמר שנבחרו עמדו במסגרת תקציבית צפופה, אך שילובם יחד יצר הרמוניה טובה. במשך שהותנו בת 3 השנים בפריז, אספנו כלי בית, כרזות, שנדליר אחד ומעט רהיטים, ובעיקר גיבשנו בלב חזון של מראה הבית שלנו. שורשי, חמים, מואר, פשוט וביתי.

+ תכנון אדריכלי בהתבסס על סקיצות שלי, אדריכלית יעל עודד

+ צילום פרוייקט: סוזי לוינזון 

בבית של אווה ואמיר הייתי מעורבת משלב קניית המגרש. מדובר בבית חדש, באזור ותיק ושקט בנס ציונה. בשיתוף פעולה עמלנו רבות עד קבלת תכנית שענתה על הצרכים של בני הבית, כולל תכנון קומת כניסה מרווחת ובה מטבח גדול ומרכזי. אמיר, בשלן דגול, נוהג לארח את האורחים תוך בישול מטעמים, כשכולם מסובים לידו. בנוסף, נדרשה הפרדה מפלסית מהילדים המתבגרים ושילוב של חדר עבודה קטן בסמיכות חדר השינה של ההורים.

הקו שעלה מתוך לוח האווירה שהכינה אווה היה של קווים מודרניים עם שימוש בעץ. במטבח בחרנו שלב 2 סוגי שיש שונים (אחד לאי, שני למשטח הראשי), גם את גמר הארונות עשינו ב 2 סוגי חומרים – עץ אלון ושלייף לק. ארון מעילים ותיקים גדול מוקם מאחורי דלת הכניסה. הארון, שדלתותיו צבועות בשלייף לק לבן חופה בפסי עץ אלון ליצירת מראה ייחודי.

בסלון חיפינו את הקיר הראשי בלבני סילקט והן משמשות כרקע לספריית הספרים הביתית הגדולה, ובה משולבות גם תמונות משפחתיות רבות במגוון מסגרות. גרם מדרגות לבן, בשינון כפול, חוצה את הקיר האפור עליו הוא בנוי ומהווה אלמנט עיצובי בפני עצמו. הבית, השונה חיצונית בנוף הבתים הסובבים אותו בשל מראהו המודרני מקבל את הנכנסים בו בהזמנה וחום (ובהרבה אוכל טעים…).

+ צילום פרויקט: יניב איתן

+ לכל הפרויקטים