לא הכרתי את שלומית וגבי, אבל בתום השיפוץ והמעבר שלהם, הפכנו להיות שכנים ממש. אולי 6 בתים מפרידים בינינו. אידיאלי למעצבת, כל יום יומיים קפיצה קלה לוודא התקדמות עבודה, ממש כיף. את קומת המרתף שהיתה ריקה תכננתי כך שהפכה ליחידה נפרדת: כניסה נפרדת, 2 חדרי בנות מתבגרות, סלון אירוח משותף, מטבחון וחדר רחצה חדש מדליק. כל בת בחרה לעצמה טפט ומשם התקדמנו. בקומת הכניסה החלפנו מטבח, שינינו צבעים, ריצפנו שירותי אורחים. התאמנו את הריהוט הישן לבית החדש ולריהוט החדש. הוספנו שטיחים, וילונות, גופי תאורה, תמונות, עציצים ואביזרים. ריהוט חדר ההורים עבר חידוש, ליטוש, צבע והתאמות, ולטעמי יצא חדר שינה שונה, מלא באישיותם של בעלי הבית, רומנטי ורך. חדר הרחצה  של ההורים קיבל אריחים חדשים (ארון הרחצה המקורי והשיש נשארו). וכך, בתום כחודש וחצי של עבודה זורמת ונעימה, הבית השתנה לגמרי, קיבל אופי מגובש, אוירה כפרית מזמינה וחמימה. היה תענוג!